אין קסמים… זה נכון, אבל לפחות אין גם כשפים…

אין קסמים… זה נכון, אבל לפחות אין גם כשפים…

Print Friendly, PDF & Email

"Any sufficiently advanced technology is indistinguishable from magic" / ארתור סי קלארק.

פעמים רבות אני נתקל בעובדה שגם אנשי מערכות מידע, אנשי System ומומחי IT רבים אחרים נופלים קורבן לניסיונות שונים של אנשי שיווק, פירסומאים, תוכניתנים, מנתחי מערכות מידע ואפילו שולחי הודעות שרשרת להציג מצג שווא של יכולות של מערכות מידע ומערכות ממוחשבות בכלל.

לכן החלטתי בעזרת מספר דוגמאות להסביר "קסמים" שונים מעולמות שונים החל בעולמו של משתמש הקצה, דרך זה של מנהל הרשת וכלה בזה של התוכניתנים.

ובכן, לאחרונה הופצו מיילים שונים המבטיחים כי חברות כגון גוגל ומייקרוסופט ישלחו לנו צ'קים שמנים עבור שליחת הודעות דואר אלקטרוני כלשהו, במקרה דומה באחד המקומות בהם עבדתי, הוקמה מערכת מידע המאפשרת ללקוחות לשלוח הודעת דואר אלקטרוני מאתר אינטרנט (ללא הזדהות כלשהי) תוך שהוא מציין את כתובת הדואר שלו ואת שמו, הודעת הדואר הזו מועברת לטיפול ע"י גורמים שונים בחברה. אחד מהנוכחים בפגישה שהתקיימה על מנת לאפיין את האתר אמר כי "זה יהיה רעיון מצוין שההודעה תגיע מהאתר, כך נוכל בקלות לדעת מי השולח ולחסוך את שיחת הטלפון המבוצעת כיום אל הלקוח על מנת לוודא את זהותו". חשוב להבין כי הפרוטוקול (כלומר השיטה) להעברת דואר אלקטרוני המשמשת כיום נהגה ופותח בשנת 1982 למעשה עוד לפני שהאינטרנט היה אינטרנט… פרוטוקול שליחת הדואר האלקטרוני הוא כ"כ בסיסי עד שהוא למעשה לא מאפשר למקבל ההודעה לדעת בוודאות את זהותו של השולח לכן למעשה הרעיון של זיהוי הלקוח ששלח את ההודעה הפך מיד לרעיון בלתי אפשרי. בנוסף, חשוב להבין כי רשת האינטרנט בנויה בטופולוגיית Mesh, המשמעות היא שבין כל 2 נקודות על הרשת מקשרים לפחות 2 קישורים שונים, היתרון הברור בכך הוא השרידות – אם קישור אחד מפסיק לתפקד השני יגבה אותו. החיסרון הוא בכך שמאד קשה לחזות מה יהיה המסלול בו תעבור תקשורת מסוימת – למשל הודעת דואר אלקטרוני. לכן כמעט בלתי אפשרי עבור כל אחד, ובכלל זה גם מייקרוסופט או גוגל לזהות (ללא התקנת תוכנה כלשהי במחשבינו) את כמות ההודעות ששלחנו ליעד מסוים.

דוגמה נוספת ל-"קסם" שכזה היא מנגנון ה-Snapshots הקיים במערכות Storage רבות ומאפשר לכאורה גיבוי של כמויות עצומות של מידע בתוך שניות אחדות, שחזור במהירות דומה ולא פחות חשוב – ללא צריכה של שטח דיסק עבור הגיבוי. מדהים, לא?… כן – אבל שווה בהחלט להציץ מתחת לקופסה ולדעת איך בדיוק זה עובד…
ובכן, אתה בוודאי יודע שאם מעבירים קובץ לשרת אחסון הקובץ חייב להיות מאוחסן איפה שהוא על מנת שגם תוכל לאחזר אותו בבוא העת, אם כך – כיצד ייתכן שהוא לא צורך מקום עבור הגיבוי? אתה בוודאי גם יודע שיש מגבלה למהירות שבה ניתן להעביר קובץ ממקום למקום, אפילו אם מעוניינים להעתיק אותו או להעביר אותו בין שתי מחיצות באותו דיסק קשיח משימה כזו לוקחת זמן. אם יצא לך לעבוד הרבה עם קבצים, בוודאי שמת לב שהעברת קובץ באותו דיסק קשיח לוקחת הרבה פחות מאשר העתקה – פה בדיוק קבור הכלב. בזמן העתקה של קובץ (או העברתו בין מחיצות שונות או בין דיסקים קשיחים שונים) המחשב נדרש לקרוא את תוכנו של הקובץ ולכתוב אותו שוב למיקום החדש בעוד שבעת העברת קובץ באותה מחיצה המחשב בכלל לא צריך לקרוא את הקובץ – הוא רק צריך לעדכן את מיקום הקובץ בטבלת מערכת הקבצים (FAT, NTFS וכו'). באופן דומה בעת ביצוע Snapshot נשמרות הפניות לכל אזורי המידע באזור הרלוונטי בדיסק הקשיח וכל האזורים האלו מסומנים כאזורים לקריאה בלבד באופן כזה שברגע שמתבצע שינוי השינוי נשמר לאזור חדש, המשמעות היא למעשה שה-Snapshot עצמו כמעט ולא "תופס" מקום שכן הוא מכיל מצביעים בלבד ולא נתונים, מה גם שתהליך הכתיבה של המצביעים וסימון האזורים הרלוונטיים הוא תהליך מהיר מאד וכך כביכול נראה שביצוע הגיבוי נמשך שניות בודדות. אך מרגע ביצוע ה-Snapshot כל שינוי שהוא בעצם נשמר במיקום חדש, המשמעות היא שתהליכים שהם כמעט "שקופים" למשתמש עשויים פתאום לגרום לצריכת נפח כתוצאה מ-Snapshot שבוצע – תהליכים כאלו למשל הם תהליכים של איחוי (Defragmentation), דחיסה או הצפנה של דיסק קשיח או של מסד נתונים, המשמעות הבסיסית של איחוי ודחיסה היא ארגון מחדש של נתונים ללא שינוי הנתונים עצמם אך היות והמקומות בהם מאוחסן המידע ישתנו באופן משמעותי וכתוצאה מכך אותם נתונים הקיימים ב-Snapshot ייכתבו פעם נוספת לאזורי אחסון חדשים. בנוסף, היות ומערכות רבות מאחסנות נתונים בזיכרון לצורך פעולתן כאשר בשלבי ביניים מסויימים הנתונים שלהן לא מאוחסנים באופן עקבי יש צורך לגרום להן להעביר את הנתונים שבזיכרון אל הדיסק הקשיח על מנת שיוכלו להיות כלולים ב-Snapshot.

 

לסיכום, הכיף הגדול שבצפיה בקוסם או להטוטן המבצע את עבודתו נובע פעמים רבות דווקא מכך שאנו, הצופים, איננו מודעים לתהליך המדוייק בו הוא מתבצע ודווקא כאשר, בסוף ההצגה הקוסם מגלה את ה"טריק" בו השתמש, אנו מתאכזבים לגלות שמדובר במשהו כל כך פשוט. אבל לאמיתו של דבר, לדעתי, ישנה הנאה מיוחדת לגלות את הסוד ולהבין כיצד הדברים עובדים באמת במיוחד משום שברגע שהחזרת את הסדר ואת חוקי הפיזיקה על כנם, חיסלת מצד אחד את הקסם – אבל לא פחות מכך, הרגת גם את הכישוף.

השאר תגובה